תזונה


כשהייתי בן 15 וגילו אצלי את המחלה, הסבירו לי שזו דלקת במעי שהוא חלק ממערכת העיכול, ושבעקבות כך אהיה חייב לסגל לעצמי הרגלי אכילה שונים. "אין בעיה", אמרתי, "רק תגידו לי מה מותר ומה אסור, אני אשמור על הדיאטה הנכונה והכול יהיה בסדר".
לאחר שיחה עם הרופא שאבחן אצלי את המחלה, דיאטנית של קופת חולים ומגוון בעלי תפקידים אחרים במוסדות הרפואיים, הצלחתי לסכם את הרשימה הבאה של מאכלים בעייתיים:
·         חריף אסור – "כי זה יכול לשרוף את המעי".
·         כל מה שמכיל סיבים אסור – "כי זה שורט את דפנות המעי". לכן אסורים ירקות ופירות (במיוחד פירות הדר) וכן לחם מלא ומאכלים אחרים המכילים סיבים. עגבניות, חצילים ופלפלים אסורים גם כמאכלים שמכילים סיבים, אך יותר מכך, מכיוון "שהם חומציים מדי". כמובן שגם קטשופ לא בא בחשבון, ואם חושבים על זה – כך גם כל מוצרי התיבול האחרים.
·         בשר לא מומלץ – "כי הוא קשה לעיכול".
·         סוכר לבן – "לא מומלץ משום שמעודד דלקת, ולא בריא באופן כללי". הדבר נכון כמובן לכל המאכלים שמכילים סוכר, ובכלל זה כל המשקאות הממותקים. גם חלה לבנה אינה מומלצת בשל הקמח הלבן שהיא מכילה.
·         כל מה שמכיל חומר משמר אסור – מכיוון "שכך האוכל נשמר במעי ויכול לעודד דלקת".
·         כל מה שמכיל צבעי מאכל אסור – "כי זה פשוט לא בריא".
·         כל משקה מוגז אסור – "כי יש לנו מספיק גזים במערכת העיכול גם ככה". קולה, ממנה היה לי קשה מאוד להיפרד, מכילה כמובן גם סוכר וצבע מאכל. האיסורים על סיבים וסוכר השאירו אותי עם כוס מלאה במים.
·         לא מומלץ לאכול בחוץ – "כי לא נקי".
·         מזון מטוגן – "לא בריא".
·         מוצרי חלב – "לא מומלץ כיוון שהם לא מתעכלים טוב ועלולים לעודד שלשולים".
·         קטניות כמו חומוס ופול – מייצרים גזים לכן לא כדאי.
מכל השיחות, הייעוצים והרשימות נותרתי, כפי שניתן לראות, עם אורז ומים. הרופאים הוסיפו כמובן שחשוב לאכול הרבה כי אני רזה מאוד וזקוק להרבה ויטמינים כדי שהגוף יוכל להתמודד עם הדלקת.
לאחר שבוע של דיאטה קפדנית ומדכאת, חגגתי את סיומה המוקדם מהצפוי – במקדונלד'ס.
אם נשים את הציניות בצד, אני מודה שהעצות שקיבלתי לא היו שגויות כלל. הכל נכון באופן עקרוני אך כמובן שיש לקחת אותן במידה. בראש ובראשונה צריך להבין – קרוהן אינה מחלה לעצלנים (בסוף יתברר שעודף חריצות הוא הסיבה האמיתית למחלה...). אין מנוס מעבודה קשה גם ובעיקר בהיבט התזונתי: כל חולה צריך להשקיע וללמוד בעצמו אילו סוגי מזון טובים לו ואילו לא. אחרי שנים ארוכות של טיפולים, עליות ומורדות, נראה שהעצה הכי טובה שקיבלתי מרופא אי פעם הייתה: "תאכל כל מה שאתה רוצה, ואם משהו עושה לך כאבי בטן אל תאכל אותו יותר". בסוף אתם לעצמכם ולבריאותכם, כדברי אותו איש חכם שנהג לומר: "הקשב לעצות של כולם אך קבל את ההחלטה לבד".

הבעייתיות הגדולה בנושא התזונה נובעת מהסתירה בין האיסורים והמגבלות הרבות בנושא תזונה לבין הצורך של הגוף במרכבי תזונה חיוניים (ויטמינים, מינרלים וכו'). העניין חמור אף יותר אצל חולים שמחלתם פעילה במעי הדק, דבר הגורם לבעיות ספיגה. לפיכך, גם אם תזונתם תהיה תקינה, מאוזנת ומכילה את כל מרכיבי המזון הנדרשים, הם עדיין יתקלו בחוסרים. חולי קרוהן רבים אכן סובלים ממחסור בברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, אבץ וסידן. כמו כן יש לא מעטים הסובלים מתת-תזונה ומירידה במשקל. הסתירה הזו מחייבת כל חולה שבריאותו חשובה לו, להכיר את נושא התזונה על בוריו, כדי שיוכל לצרוך את מרב המרכיבים הדרושים לגוף תוך ביצוע טעויות מועטות ככל האפשר.

חרף העובדה שכל חולה מגיב אחרת לסוגי מזון שונים, ניתן עדיין להגדיר מספר קווים מנחים משותפים בנושא תזונה נכונה:

לא לאכול בחוץ
הרבה לפני השאלה "מה לאכול?" ניצבת השאלה "היכן לאכול?". אשתדל להיות כמה שיותר ברור בעניין הזה, מפני שלעתים יש לאנשים נטייה לסלף את הדברים. חזרו אחרי בקול, ותרגלו איתי את הכלל החשוב ביותר בתזונה: "אני לעולם לא אתפתה לאכול בחוץ!!!". חזרו על המנטרה הזו שלוש פעמים ביום – יש סיכוי שתתחילו להרגיש טוב. ידוע לי ממקור ראשון שזו גזרה קשה, ולא רק מטעמי בילוי ופינוק. גם מבחינה פרקטית היא נראית בלתי אפשרית: רוב האנשים לא נמצאים בבית ברוב שעות היום, ואינם יכולים לחזור הביתה בכל פעם שמתחשק לנשנש משהו. אני בהחלט מודע לבעייתיות;  אני חי אותה. אך כפי שציינתי קודם לכן – זוהי לא מחלה לעצלנים והפתרונות דורשים השקעה.
אכילה בחוץ מסוכנת לבריאותכם מהסיבה הפשוטה שאינכם יכולים לעולם לשלוט על איכותו של כל מרכיב ומרכיב המופיע אצלכם בצלחת. מנה לא מוצלחת אשר תגרום לאדם מהיישוב מעט גזים בבטן, עלולה לשלוח אותנו בתוך חצי שעה לחדר מיון. אני מדגיש – אין זה משנה עד כמה המקום נקי וכמה האנשים בו נחמדים. זו יכולה להיות כל מסעדה, כל קפיטריה, כל דוכן פלאפל וכל קיוסק שמוכר פופקורן לסרט. זה יכול לקרות גם אם בעל המקום מנקה את המטבח שלוש פעמים ביום (מה שהוא לא עושה), ואפילו אם הוא מוודא שמי שמכניס את הפלאפל לפיתה זכר לשטוף ידיים אחרי השירותים (ולכו תדעו אם את זה הוא עושה). די במלפפון חמוץ בודד וקטן, שהחל להתייאש מהחיים האומללים בצנצנת. מלפפון כזה שכבר אינו טרי, מהווה בית גידול של ממש לחיידקים. בכך הוא יכול לבדו, בתוך "מנת הבריאות" הנהדרת והסטרילית שקיבלתם, לגרום לכם לצרות צרורות. המעי המרוגז שלנו רק מחפש סיבה להתעצבן, ואיכות האוכל היא סיבה מצוינת עבורו. גם אם לא תרגישו בתוצאות מייד – למעי רוגז יש זיכרון של פיל. הוא לא ישכח, ובטח לא יסלח, על כל ביס מיותר שנגסתם במלפפון גוסס.
תאמרו, ובצדק, שגם אוכל ביתי אינו תמיד סטרילי. עם זאת, בכך שאנחנו יודעים בדיוק מה רמת הסטריליות ומה טיב המרכיבים (ויכולים להקפיד על רמה גבוהה המתאימה לצרכינו), אנו מקטינים את הסיכון באופן משמעותי. כמו כן, כאשר מי שמכין את האוכל עושה זאת בידיעה שהלקוח הוא בעל מערכת עיכול רגישה, ברור שהמרכיבים וכמות התבלינים יהיו בהתאם.
וכשיוצאים מהבית? פשוט מאוד: לוקחים אוכל ושתייה איתנו. כריכים שיחזיקו אתכם בלימודים עד אחר הצהריים או קופסה עם אוכל לחימום במיקרוגל במקום העבודה. נכון – לא תמיד הכי טעים, ודאי פחות פשוט ונעים. 'לא לעצלנים' כבר אמרתי? אני מבטיח שאתם תודו לעצמכם מדי ערב כשהבטן תהיה רגועה.
האיסור, חברים, חל גם בזמן בילוי במסעדה. השתדלו להסתפק במנה קלה ובמשקה. זכרו שגם אם מישהו אחר משלם את החשבון, אתם תשלמו את המחיר על כל טעות – בבריאותכם. לאלה מכם שלא יכולים להתאפק או שפשוט אין להם ברירה, עשו לעצמכם טובה: הפחיתו את הכמות, והימנעו מניסוי של מנות חדשות והרפתקניות על המעי שלכם. גם במקרים שחייבים לאכול בחוץ, השאירו את המזון המהיר מחוץ לתחום ובחרו מבין המסעדות היותר איכותיות.


ללמוד לבשל
כשם שחולה סוכרת לומד להשתמש במזרקים ובמחטים כדי להזריק לעצמו אינסולין; כמו שחולה צליאק לומד לחפש את הגלוטן בכל מזון שהוא צורך; כך על חולי קרוהן וקוליטיס להיות בקיאים בכל מה שקשור למזון, וכן – ללמוד לבשל. עלינו לדעת בדיוק מה מכיל כל דבר שאנו מכניסים לפה, ולסגל לעצמנו הרגלים של בדיקת הרכיבים ותאריך התפוגה של כל מוצר. רק כך נוכל לגלות אילו מרכיבים בעיתיים עבורנו, ורק כך נדע להישמר מהם בעתיד.
מלבד ההיבטים השליליים, אסור לשכוח לעולם שאוכל היא אחת ההנאות הגדולות בחיים. עלינו לגלות מה מותר לנו לאכול ולגוון עד כמה שניתן את התפריט. אם התפריט לא מספיק מגוון וטעים, נאבד את התיאבון ולא נאכל מספיק, וחמור מכך – נתפתה לפתרונות הקלים והמזיקים.
כפי שהזכרתי בפרק שעסק באורח החיים, הבישול עשוי להיטיב עמכם גם מבחינה פסיכולוגית: הן ככלי ריפוי בעיסוק, והן בתחושה של לקיחת האחריות על בריאותכם – עשייה אקטיבית למען הבריאות בניגוד לפסיביות של נטילת התרופות ומילוי הוראות הרופאים.

ארוחות קטנות קרובות בתדירות גבוהה
מערכת העיכול של חולי מעיים רגישה מאוד, ועל כן אין להעמיס עליה, זאת גם אם מדובר במזון איכותי ובריא. תנו למערכת כמויות קטנות שאיתן היא יכולה להתמודד. אכלו מעט ובתדירות גבוהה. אכילת ארוחות גדולות היא מנהג לא בריא לכל אדם, ולבטח עבור חולי מעיים. כמו כן, רצוי להפסיק לאכול רגע לפני שמרגישים שהבטן מתמלאת לגמרי – כשתחושת השובע רק מתחילה להפציע.

סדר יום תזונתי
חשוב להקפיד על תכנון יומי מבחינת תזונה. כשיוצאים מהבית לזמן ממושך, חשוב לקחת כריכים או מזון בקופסה ולהימנע ככל האפשר ממצב של רעב. מצב כזה הוא בעייתי ממספר סיבות: (א) כשרעבים, שיקול הדעת לגבי מה לאכול מִטשטש. מצב כזה מגביר את סיכוי הכניעה לפיתויים של אוכל לא ביתי או פחות איכותי; (ב) מרבית חולי מעיים אינם סובלים מעודף משקל, מה שאומר שהרזרבות דלילות יחסית. רעב הוא צעד אחד לפני תשישות של הגוף; (ג) רעב עלול להוביל לארוחות גדולות בפעם הבאה שתאכלו. ארוחות גדולות אינן מומלצות לבעלי מעי רגיש.
מעקב יומי אחר כמות המזון שאנו צורכים חשוב ביותר – יש נטייה לצמצם באכילה במצבים של כאבים ושלשולים, דבר שיכול לגופנו גרום לתשישות.  בהתאם לעיקרון האמור בסעיף הקודם, מומלץ לפרוס את כמויות המזון לאורך כל היום ולא לרכזן, במיוחד לא לקראת סוף היום. מומלץ לצמצם את האכילה לפני השינה ובכך לאפשר למערכת לנוח ולגוף ליהנות משינה רגועה ונטולת כאבים ולחצים. מומלץ לאכול רק אוכל ביתי, אך אם נאלצים לאכול בחוץ, חשוב לדעת היכן בדיוק זה יקרה כדי להימנע מספונטניות הרת אסון. נכון, זה משעמם, אך המחלה אוהבת שגרה ואנחנו אוהבים את החיים.

על כל טעות משלמים
בתזונה אין משחקים. על כל החלטה לא נכונה משלמים בבריאות, אפילו אם באופן שלא נראה מיד לעין. הנזק המצטבר שנגרם למערכת כתוצאה מתזונה לקויה יגרום לכם להתחרט על כל פעם שוויתרתם לעצמכם בנושא המזון. היו כנים עם עצמכם, דעו איזה מזון לא עושה לכם טוב ואל תאכלו אותו שוב. אין מנה בעולם ששווה את ההידרדרות של בריאותכם.

תנו למערכת לנוח
מערכת העיכול (שלכם במיוחד) צריכה מנוחה. במיוחד לאור העובדה שהיא פעילה ברוב שעות היום. השתדלו להרגיע את המערכת שעות אחדות לפני שאתם הולכים לישון. כשלוש שעות לפני השינה מומלץ לצרוך בעיקר נוזלים ומאכלים הקלים לעיכול, ולהכין את המערכת למנוחה שלמה בזמן השינה. כשם שאתם זקוקים למנוחה בסוף יום מפרך, מול הטלוויזיה או עם ספר טוב, תנו גם למערכת העיכול הזדמנות להתאושש מתלאות היום.

נסו לבד
הקביעה לגבי מזון חריף, אוכל משומר או מזון לא איכותי פשוטה – מחוץ לתחום. ההחלטה לגבי רוב סוגי המזון האחרים אינה כה חד משמעית. מאכל מסוים יכול לעבור בצורה חלקה אצל חולה מסוים ולעשות שמות בבטנו של חולה אחר. הסיבה היא מורכבותו של המעי, מיקום הדלקת המשתנה בין כל חולה וחולה, והמשתנה עם הזמן אף במעיו של כל חולה בפני עצמו. לפיכך, חייב כל חולה ללמוד אילו מאכלים טובים עבורו ואילו מהם עלולים להחמיר את מצב המחלה.
הדרך לעשות זאת היא ניסוי וטעייה, אך השתדלו שהחלק של ה"טעייה" יהיה מצומצם ככל האפשר. הכניסו פריט מזון מסוים בהדרגה ובצורה מבודדת לתפריט, והבחינו בתגובת המערכת בשעות שלאחר הארוחה. חשוב לשים לב לכל רעש ותחושה מהבטן שלא לדבר על שלשולים וכאבים כמובן. מניסיוני, הבעייתיות האמיתית בבדיקה זו היא דווקא פסיכולוגית: לאנשים קשה להודות שמאכל מסוים שהם אוהבים לא עושה להם טוב. אך זכרו שאנחנו לבד במערכה – חובת הגילוי והמחקר היא עלינו וכדי להצליח צריך להיות כנים. רק באמצעות כנות, ומודעות עצמית לכך שחייבים להוציא את המאכל הנפלא שאתם אוהבים מהתפריט, תצליחו להימנע מקטסטרופה קולוסאלית בשירותים לאחר כל ארוחה. חשוב לא לוותר על הוספת מרכיבים חדשים לתפריט, אחרת יהיה לנו קשה להקפיד על המשמעת התזונתית.
כמו המחלה גם הלימוד הוא דינמי. ייתכן מאוד שתזונתכם הנכונה תשתנה במהלך השנים. עם הזמן והניסיון אתם תהפכו לתזונאים הכי טובים של עצמכם, ותדעו לבד אילו מאכלים טובים לכם ואילו לא מומלץ לאכול, ואף תוכלו להסתגל במהירות לשינויים.

החושים כחיישנים
הגוף שלנו מכיל חיישנים רבים שבהם עלינו ללמוד להשתמש. כשזה נוגע לאוכל יש לכך חשיבות רבה, במיוחד לנו כבעלי מערכת עיכול רגישה.
ריח – יש להשתמש בחוש הריח בלי כל רגשות של בושה או אשמה. הריחו את המנות המוגשות לכם, מחלב ועד דג. שימוש חשוב הוא למשל בזיהוי שלבים מוקדמים של ריקבון בבשר, עוף ודגים. גם אם זה רק קצת מסריח, אל תאכלו, ולא חשוב עד כמה המוצר יוקרתי. יש רק סיבה אחת שבגללה המזון מסריח והיא לא ממש טובה. גם הקיבה שלכם תהיה די נחרצת בעניין, האמינו לי.
טעם – בכל מאכל מתובל מדי, חמוץ מדי או חריף מדי, נרגיש זאת מייד על הלשון. התחושה השורפת בחלל הפה היא אות אזהרה עבורנו, שהמאכל שאנו מתכוונים לבלוע בעוד כמה שניות אינו טוב לגוף שלנו.
ראייה – מאכל שלא נראה טוב מעיד על איכותו. הדבר נכון במיוחד אם אוכלים בחוץ: שימו לב למצב ההיגיינה הכללי במקום (שמהווה בדרך כלל תמונת ראי למצב המטבח) ולמראה המנה שאתם מקבלים כמובן. כמעט כל מוצר מזון יכול לגלות את מצבו על פי מראהו – טריות, ריקבון, רמת סטריליות וכו'. פקחו את העיניים ועם הזמן החושים יתחדדו.

פתחו את היום בעדינות
לאחר שקמים בבוקר, מומלץ לתת גם למערכת העיכול שהות להתעורר בנחת. פתחו את הבוקר במשקה חם, עדיף תה או חליטה, ועברו למשהו קל כפרוסה או צנים. לאחר דקות אחדות ניתן להמשיך למרכיבים הכבדים יותר (ועדיין בעדינות!!).

עדיף חם על קר
בהמלצתם של מספר מטפלים אלטרנטיביים, אימצתי את הכלל לפיו עדיפים מאכלים ומשקאות חמים על פני קרים. מערכת העיכול מגיבה טוב יותר למאכלים כאלה, במיוחד במצב של דלקת והיצרות מעי. ייתכן שהדבר קשור לכך שחום מרחיב כלי דם וקור מכווץ אותם. יודגש כי לא מדובר על הוצאתם של מאכלים קרים מהתפריט אלא בהמעטת צריכתם בעיקר במצבים של דלקת פעילה.

דעו את מרכיביו של כל מוצר
עשו לכם הרגל: קראו את התווית על כל מוצר שאתם רוכשים, ובדקו ממה הוא מורכב. יש להימנע מחומרים לא טבעיים כמו צבעי מאכל וחומרים משמרים. זכרו שכשיש ספק אין ספק: אם אתם נתקלים בשמות מוזרים של רכיבים שאינכם מכירים, סביר להניח שאלה לא רכיבים טבעיים ולכן גם לא בריאים במיוחד. חשיבות גדולה ישנה גם לסדר הופעת הרכיבים על התווית. המרכיב שמופיע ראשון הוא זה בעל הכמות הגדולה ביותר במוצר; השני מצוי בכמות קטנה יותר וכן הלאה.

חומר משמר
יש מרכיבים הידועים כלא בריאים במיוחד, ועל אחת כמה וכמה לחולה הסובל מבעיות במערכת העיכול. חומרים משמרים הם מהבולטים שבהם. חומרים אלה, כשמם כן הם, משמרים את המזון ושומרים עליו לבל יתפרק וירקב. הבעיה היא שהשימור לא נפסק ברגע הבליעה, אלא ממשיך גם בתוך הגוף וגורם למזון שלא להתעכל בצורה תקינה. התוצאה היא ריבוי שאריות מזון במערכת העיכול. לפיכך, מומלץ להימנע עד כמה שניתן ממוצרים המכילים חומר משמר (ובין היתר, פסטרמה, נקניק וגבינה צהובה).

בשר בקר
נושא רגיש לכל חובב בשר הסובל ממחלה במערכת העיכול. בבשר יש מרכיבים חיוניים רבים כגון ברזל, חלבון,B12  ושומנים שחסרים בגופם של חולי קרוהן רבים. עוד לפני המרכיבים ניצבת בעיה קשה יותר – בשר הוא פשוט טעים, ומי שרגיל לצרוך ממנו באופן יום יומי יתקשה מאוד להיפרד. הבעייתיות מבחינת חולי מעיים היא שבשר קשה לעיכול ומעברו במערכת העיכול מצריך זמן ומשאבים רבים. כמו כן בשר כפי שהוא נמכר היום בצורותיו השונות הוא בעל סבירות גבוהה להכיל חיידקים שיכולים לגרום להחמרת הדלקת. לכן, ובלב כבד, אני נאלץ להודות שבשר הוא אכן מרכיב בעייתי בתפריט ומומלץ לצמצם את צריכתו למינימום האפשרי. אם קשה להתאפק, לפחות הקפידו על איכות ועל כמויות קטנות במיוחד כדי להקל על המערכת.


עוף
אנשים צריכים לאכול, ועבור מי שויתר על מרכיב הבשר בתפריט עוף הוא בהחלט תחליף לא רע. העוף עשוי להעניק את האנרגיות החסרות לנו כחולים ובד בבד הוא קל יותר לעיכול מבשר הבקר. יתר על כן, עוף יכול להיות טעים מאוד אם משקיעים בו, ואפילו יותר מבשר. אך לפני שאתם מסתערים על הלול הקרוב, כמובן שגם בצריכת עוף רצוי שלא להגזים. אכילת דגים עדיפה, ומי שמתעקש, מוטב לו שיסתפק בשלוש פעמים בשבוע בכמויות קטנות (עדיף עוף אורגני ללא תוספות).

דגים
לאחר שסיימנו עם הצד השלילי של עשרת הדיברות של התזונה, ניתן לעבור בשמחה לצד החיובי – מה מותר ואפילו כדאי לאכול: דגים הם מרכיב עיקרי בתפריט שלכם. מדובר בכל סוגי הדגים (דגי הים עדיפים), כל עוד הם טריים ומבושלים היטב. דג הוא קל לעיכול ועשיר בחלבונים החיוניים לגוף. לשם השוואה, זמן העיכול של דגים מהיר פי שניים בממוצע מעיכול עוף, ופי חמישה מעיכול בשר. נתונים אלה נכונים עבור אדם בריא אמנם, אך היחסיות נשמרת פחות או יותר ונכונה גם עבורנו, החולים. יתרה מזו, מאכלי הדגים עשירים בשמן דגים המכיל אומגה 3 (כן, בדיוק אותו תוסף תזונה מהפרסומות, רק טוב יותר משום שהוא מגיע בצורתו הטבעית). לחומצות אומגה 3 השפעה חיובית רבה על המערכת החיסונית, על מניעת דלקות בגוף ואף במניעת גידולים סרטניים. כמו כן, אחראיות חומצות אלה על ייצור חומרים המאזנים תהליכים רבים בגופנו כגון: לחץ דם, טמפרטורה, דלקות, נפיחות, כאב וכו'. לחולי קרוהן אם כן, תצמח תועלת רבה מצריכת דגים, הן מהפן התזונתי הן מהפן הרפואי.

ביצים
טרם פגשתי חולה שטען כי אכילת ביצים גרמה לו לבעיות עיכול. בניגוד למאכלים מרובי חלבון אחרים כגון עוף או בשר, ביצים מתעכלות בצורה תקינה בדרך כלל, ומשלימות את האנרגיות החסרות בעקבות אכילה מועטה של עוף ובשר. גם במצב של התקף חריף עם כאבים, כאשר כל מאכל אחר רק עודד את הדלקת, אכילת ביצים רכות מעולם לא גרמה לי בעיות. ההיפך הוא הנכון – הביצים עזרו להחזיר את האנרגיות לגוף ואף יצרו תחושת שובע. ביצים הן מרכיב מומלץ בצורות שונות בתפריט השבועי.

חלב, מוּ או מֶה
אנשים רבים רגישים למוצרי חלב בקר מסיבות שונות. רשמית, חולי קרוהן וקוליטיס אינם מוגדרים כך, אך מניסיוני חלב קשה לעיכול ואף מעודד שלשולים. בספרו של ד"ר אריה אבני, "שוטי החלב"[i], מתואר כיצד מחלות רבות נגרמות על-ידי חיידק המצוי בחלב פרה וביניהן מחלת הקרוהן:  "אני קובע כי מחלת הקרוהן נגרמת כתוצאה מזיהום האדם בחיידק MAP, המצוי בחלב-פרה ובמוצריו...", וכן: "היום בשיטות מתוחכמות, ניתן לזהות את החיידק ב- 70 עד 100 אחוז מכלל החולים... החלב מזוהם במחולל מחלת הקרוהן. אל תגעו במוצריו – ולא תראו את מחלת הקרוהן...".
יש לציין כי לא נמצא קשר שהוכח במחקרים בין מחלת קרוהן לצריכת מוצרי חלב. כן חשוב לדעת כי יש שכיחות גבוהה של חוסר בלקטוז* בקרב חולי קרוהן ולכן יש להשלים את התזונה בתוספים של ויטמין D וסידן במקרה של הימנעות מחלב.
אני ממליץ לנהוג בחשדנות כלפי חלב בקר ומוצריו ולנסותם בזהירות. חלב גם אסור בדיאטת הפחמימות המסוימות (ראה בהמשך). לרגישים יש תחליפים בדמות חלב עיזים או חלב סויה (ראו גם חלב נאקות בתת-הפרק העוסק ברפואה אלטרנטיבית). כיום ישנו מגוון רחב של מוצרים המהווים תחליף ראוי למוצרי חלב בקר בגבינות, במעדנים ובחלב בקרטון. קל לאתרם על המדפים, ולאחר שמנסים מגלים שרובם אף טעימים יותר.

אורז
אורז בריא ומזין ועוזר בעצירת השלשולים. מומלץ לא לאכול כמויות גדולות בבת אחת ולא לאכול אורז מלא המכיל סיבים. יש סוגים רבים של אורז ומאכלים רבים שניתן להכין ממנו (שימו לב – לא מתובל מדי!). אפילו הבישול לא צריך להרתיע אתכם – יש סיר סיני מיוחד שהופך אותו לקל במיוחד. ניתן לשלב את האורז עם עוף או דג ובכך להעשיר את טעמו.
למי שבוחר בדיאטת הפחמימות המסוימות (ראה בהמשך) מאכל זה אסור.

דוחן וקינואה
דוחן וקינואה הם דגנים בעלי ערך תזונתי גבוה. הדוחן עשיר במיוחד בברזל והקינואה עשירה בפחמימות ובחלבונים. שניהם עשירים מאוד בוויטמינים. הם קלים מאוד לעיכול ועשויים להוות בסיס טוב לתפריט לכל מי שסובל ממערכת עיכול רגישה. הדוחן והקינואה גם קלים לבישול (בישול פשוט במים בדומה לאורז, רק בלי הצורך לדייק בכמויות ובזמן). כבר ניתן להשיג לא רק בחנויות הטבע. למי שבוחר בדיאטת הפחמימות המסוימות (ראה בהמשך) מאכל זה אסור.


אורגני או לא אורגני, זו השאלה
חסידי המזון האורגני יכולים לדלג על סעיף זה. לאלה שלא מכירים, מומלץ לפחות להכיר את יתרונותיו של המזון האורגני בטרם יקבלו החלטה אם לצרוך אותו או לא. מחירי המוצרים האורגניים גבוהים מאלה של המוצרים הרגילים, אך היתרונות בהתאם. להלן מספר נקודות שרצוי להכיר כחולים:
ירקות ופירות – בגידול ירקות ופירות אורגניים לעומת רגילים, אין משתמשים בריסוס המסוכן לבריאות. מתסכל אמנם, אך חשוב לדעת, כי בזמן שאנחנו צורכים ירקות ופירות רגילים וטופחים לעצמנו על השכם, אנחנו למעשה מכניסים לגופנו בנוסף לוויטמינים גם חומרים מזיקים. במקרה שלנו עלולים חומרים אלה לעודד את הדלקת. מלבד הסיכון, חשוב לדעת כי גם ערכם התזונתי של הפירות והירקות האורגניים גבוה יותר וטעמם לרוב עשיר יותר.
בשר ועוף – גם הגידול הקונבנציונלי של הבקר והעוף סובל משיטות, שמגישות לשולחננו מוצר עמוס בחומרים מזיקים כגון תרופות שונות, אנטיביוטיקה וחומרים נוספים. אלה נועדו לפטם את בעל החיים ולגדלו למימדים שהם מעבר לגודלו הטבעי. אם הסיכון בהגעת החומרים הללו לצלחת שלכם לא שכנע אתכם, אולי יעשה זאת הטיעון המוסרי (גם אם אינכם צמחונים) – התעשייה הקונבנציונלית של העוף והבשר מסבה סבל איום ונורא לבעלי החיים בתהליך גידולם, פיטומם ועד לשחיטתם. התעשייה האורגנית, בגישתה הטבעית יותר, גורמת הרבה פחות סבל מבחינה זו.
דגים – יש שני סוגי דגים: דגי ים ודגי בריכות. דגי הים עדיפים כאמור, הן מבחינת הטעם הן מבחינת האיכות, מהסיבה הפשוטה – אי התערבות בתהליך גידולם (בבריכות נעזרים בחומרים שונים המזינים את הדגים).
חלב – יש הטוענים שחלב הבקר בריא פחות בשל האנטיביוטיקה והתרופות השונות המוזרקות לפרה. לכן מומלץ חלב עיזים המכיל פחות מזיקים.
אינני מגדולי החסידים של המזון האורגני אך אני בהחלט משתדל לצרוך ממנו עד כמה שאני יכול. למי שלא צורך מזון אורגני, הן מטעמים כלכליים והן מחוסר ידיעה לגבי היתרונות, אני ממליץ לפחות להרחיב את הידיעות בעניין זה, ולנסות לשלב בכל זאת מוצרים אורגניים בתפריט השבועי.

ירקות בצורות שלא הכרת
ירקות מסוגלים לגרום לבעיות בשל הסיבים המרכיבים אותם. מאכלים המכילים סיבים עלולים לשרוט את פנים המעי ולגרום לכאבים ולתחושת אי-נוחות. עם זאת שילובם של ירקות בתפריט היומי חשוב מאוד בעיקר בשל הוויטמינים שהם מכילים. להלן כמה דרכים לצרוך ירקות באופן שמקל על חולים הסובלים מדלקת במערכת העיכול:
לאכול מעט – מעטים האנשים בעלי מעי רגיש המסוגלים לאכול סלט גדול ולא להרגיש כאילו הם הולכים להתפוצץ מיד לאחר מכן. לכן אם אינכם מוכנים לוותר על ירקות טריים, שלבו בכל פעם ירק אחר עם הארוחה. על הרטבים, אגב, כדאי לוותר באופן מוחלט – אפשר להסתפק במעט שמן זית.
עדיף מבושל או מאודה – ירקות מבושלים או מאודים קלים מאוד לעיכול, ועדיין שומרים על ערך תזונתי זהה לזה הקיים בירקות טריים. הטעם אולי לא מתאים לכל אחד, אך מי שיתרגל ויתמיד ירוויח הרבה בריאות. מומלץ לנסות צורות שונות של בישול או אידוי, ההשקעה משתלמת. למי שלא מסוגל לאכול ירקות מבושלים, מומלץ להקפיד לשלב מדי פעם מרק עשיר בירקות (ללא אבקת מרק ועם מעט עוף לשיפור הטעם).
ריסוס – רוב הירקות מרוססים בחומרים שהורגים לא רק את המזיקים אלא גם אותנו. חשוב מאוד לשטוף היטב את הירקות. הסרת הקליפה עשויה לעזור חלקית ולהקל על תהליך העיכול. למשקיעים מומלץ לעבור לירקות אורגניים.
מיצי ירקות – דרך נהדרת לספק לגוף את הוויטמינים שמכילים הירקות. יש מכשירים איכותיים במיוחד המסוגלים להפריד את המיצים מהסיבים ולאפשר לכם לגמוע מיץ שכולו בריאות. חשוב לשתות את המיץ סמוך להכנתו כדי לנצל את מלוא ערכו התזונתי. המלצת השף: מיץ גזר עם מעט סלק שמכיל הרבה ברזל.
לא מומלצים – ירקות מסוימים שנחשבים חומציים כגון עגבניות, חצילים ופלפלים.

פירות
כמו ירקות, אכילת פירות חשובה בעיקר בגלל הוויטמינים אך מסוכנת בגלל הסיבים. פירות הדר לדוגמה הם לחלוטין מחוץ לתחום מבחינה זו. גם כאן פיתרון הולם הוא שתיית מיצים ביתיים שאינם מכילים סיבים ושמשמרים את הערך התזונתי של הפרי (למשל כאלה שנסחטו במכונות שמסננות את הסיבים). אם כבר פירות, השתדלו לאכול את אלה הפחות חומציים ושמכילים פחות סיבים כגון בננות, אבטיחים, אגסים ותפוחים.



סיבים תזונתיים*
סיבים תזונתיים הם חלקי הצמח שאותם הגוף אינו מעכל. הם מגיעים למעי הגס ושם מותססים על-ידי חיידקים. הסיבים התזונתיים נטולי ערך תזונתי וחסרי קלוריות לכן הם אינם מספקים אנרגיה כלשהי. ניתן להבחין בשתי קבוצות סיבים עיקריות: קבוצת הסיבים הבלתי מסיסים במים וקבוצת הסיבים המסיסים במים:
הסיבים הבלתי מסיסים מצטיינים בכושר ספיחת מים, ובכך הם מגדילים את נפח הצואה ומחישים את יציאתה. כמו כן הם מגבירים את תנועתיות המעי, מקצרים את זמן מעבר המזון בו ומפעילים לחץ על דופנותיו. לפיכך ברור שחולים הסובלים ממחלת קרוהן פעילה או חולים הסובלים מהיצרות על רקע של צלקות במעי, חייבים להוציא את הסיבים האלה מהתפריט. מזונות עשירים בסיבים בלתי מסיסים:
·         ירקות: כרוב, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולורבי, קליפות של פירות וירקות.
·         דגניים מלאים: ארז מלא, חיטה מלאה,סובין, תירס.
·         זרעונים: אגוזים, שקדים ובוטנים.
הסיבים המסיסים לעומתם, מעכבים את הריקבון ואת מעבר המזון במערכת העיכול ומאריכים את תחושת השובע. הם מסוגלים לספוג רעלים, עודפי מיץ מרה, כולסטרול וחומרים מסרטנים ואף להרחיקם מהגוף. כמו כן הם מאטים את קצב הספיגה של הסוכר בדם. מזונות עשירים בסיבים מסיסים: 
·         פירות: תפוחים, בננות, אגסים.
·         ירקות: קישואים, גזר, דלעת.
·         קטניות: חומוס, עדשים, שעועית מיובשת, אפונה מיובשת, פול ופולי סויה.
·         שיבולת שועל.

מזונות עשירים בסיבים כגון פרות וירקות מכילים סיבים מסיסים ובלתי מסיסים ביחסים שונים, לכן במצב של דלקת פעילה מומלץ להימנע מכל מזון עשיר בסיבים ולנסות לשלבו בתפריט היומי בהמשך אם מצב הדלקת מאפשר זאת.

 פְּרֵה/פרו-ביוטיקה*
במערכת העיכול קיימים חיידקים ידידותיים המעכבים את פעילותם של מיקרואורגניזמים לא רצויים ומשפרים את פירוק המזון ועיכולו. הם נקראים חיידקים פרוביוטים. יש כמה סוגים של חיידקים פרוביוטים, ובכל חלק של מערכת העיכול קיים סוג שונה של חיידקים המסוגלים להתקיים בו. בזמן טיפול אנטיביוטי ואף אחריו, תיתכן פגיעה בחיידקים חיוביים אלה. הם עלולים להיפגע גם במקרים של הכנה לקולונוסקופיה, ניתוחים של מערכת העיכול, שלשולים מרובים, הקאות מרובות ועוד. כיום קיימות שתי גישות עיקריות לשמירה על איזון החיידקים החיוביים:
הראשונה היא הגישה הפרו-ביוטית (Probiotic) – צריכת תוסף תזונה או מזון, המכילים מיקרואורגניזמים חיים (חיידקים בדרך כלל) בעלי פעילות חיובית ויכולת פירוק רכיבי תזונה. דוגמה למזון עשיר בחיידקים חיוביים הוא יוגורט. חשוב להתאים את המזון או את התוסף לאזור במערכת העיכול שאותו אנו רוצים לחזק – עליהם להכיל את אותו הסוג של חיידקים פרוביוטים. בעיה בגישה זו היא שהחיידקים ברובם אינם שורדים את חומציות הקיבה. לכן כדי שכמות מסוימת תגיע לאזורים הנדרשים (כמו המעי) יש צורך בכמויות גדולות של חיידקים.
הגישה השנייה היא הגישה הפְּרֵה-ביוטית (Prebiotic) – צריכת מזון או תוסף תזונה, המכילים רכיבים בלתי מתעכלים כגון סיבים תזונתיים שמעודדים צמיחה ושגשוג של החיידקים הידידותיים במעי. 
יש מחקרים המצביעים על עזרת החיידקים הפרוביוטים בשמירה על רמיסיה במחלת קוליטיס. אין עדויות שחיידקים אלה עוזרים ישירות לדיכוי מחלת הקרוהן, אך חשוב לשמור על רמתם התקינה. זאת מכיוון שפעולתם החיובית חיונית לפעילות תקינה של מערכת העיכול. מהסיבה שסיבים תזונתיים אינם מומלצים לבעלי מעי רגיש, יש לנקוט את הגישה הראשונה ולצורך מזון עשיר בחיידקים כגון יוגורט (עדיף מחלב עיזים) על בסיס יומי כדי לשמור על מספרם התקין של החיידקים.

חטיפים ופיצוחים
זהו נושא כאוב. אחד הדברים הקשים במיוחד הוא לוותר על חטיפים ופיצוחים כשרואים משחק בטלוויזיה או פופקורן מול סרט בקולנוע. הניסיון מראה שאין ברירה: כל הנשנושים הללו אינם תורמים למצב הכללי ואף יכולים להוות גורם לתחילת ההתקף הבא. הסיבה נעוצה ככל הנראה בעובדה שרובם ספוגים בשמן או שאינם עשויים מחומרים מזינים (בעיקר במקרה של חטיפים(. אם אינכם מסוגלים ומחליקים מדי פעם, עדיף שתיפלו על חטיפים אפויים כמו בייגלה – כמה שפחות שמן ותיבול.

פירות מיובשים
פעמים רבות המליצו לי לאכול תמרים ותאנים בטענה שיש להם ערך תזונתי גבוה, וכן כי יש בהם סוכרים טבעיים המעניקים אנרגיה. גם אחד המטפלים הסיניים שהיו לי המליץ על תמרים היכולים לדבריו לדכא את מצב הדלקת. לאחר שבחרתי להתחיל את דיאטת הפחמימות המסוימות גיליתי את התמרים כמקור אנרגיה וכתחליף טוב למאכלים מתוקים המכילים סוכר.

מתוקים
ככל שמאכל מתוק יותר ומורכב יותר, כך הוא גורם לבעיות רבות יותר. זאת במיוחד כשמדובר בעוגות כבדות המכילות חלב בקר, סוכר לבן וחומרים נוספים היכולים לעורר את הדלקת. כמי שלא אוהב טעמים מתוקים, לא נתקלתי בקשיים מיוחדים לוותר על העניין. לרבים אחרים אני בטוח שהדבר לא קל כלל וכלל. אך למרות הקשיים, מומלץ לצמצמם את צריכת המאכלים המתוקים עד כמה שניתן, ולבחון בשיטת ההדרגה והמנות הקטנות אילו מאכלים מתעכלים בצורה טובה ואילו לא. זכרו שהבריאות קודמת לכל.

לחם ופסטה
רוב חולי המעיים, המורידים מהתפריט את כל הדברים האסורים, נותרים בדרך כלל עם לחם כמרכיב עיקרי בתפריט. יש סוגים רבים של לחם. הפשוט מביניהם הוא הלחם הלבן, לגביו יספר לכם כל מטפל אלטרנטיבי עד כמה הוא רע ועד כמה הוא מעודד את הדלקת. איני בטוח כלל שחולים רבים יסכימו עם אמירה זו, אך בכל מקרה כדאי לבדוק לבד. כאלטרנטיבה עיקרית ללחם הלבן ניצב בדרך כלל הלחם החי. לחם זה בעייתי עבורנו בשל הסיבים הרבים שהוא מכיל כמובן. לפיכך נסו למצוא כל לחם אחר שאינו מכיל סיבים רבים מצד אחד אך אינו לבן מאידך מהצד השני, כגון לחם כוסמין (ניתן להשיג קמח כוסמין בחנויות טבע – אפיית לחם היא חוויה שגם מי שלא חולה יעריך). בכל רכישה של לחם מומלץ לשים לב למרכיבים: לעתים, גם מה שנראה כמו לחם חי או לחם כוסמין יכול למעשה להכיל קמח לבן מעורב עם כוסמת. אוסיף כי לרגישים מומלץ לאכול את הלחם כצנים כדי להקל על מערכת העיכול. על בסיס אותו רעיון מומלצות פסטות העשויות מקמח שאינו לבן. פסטות עשויות להוות מקור טוב לאנרגיה אמנם, אך חשובה גם איכות הפסטה כדי להבטיח עיכול קל. למי שבוחר בדיאטת הפחמימות המסוימות (ראה בהמשך) מאכל זה אסור.

סוכר
הטענה היא שסוכר לבן אינו בריא כיוון שהוא מעובד. תזונאים שונים אף טוענים שהוא מעודד דלקת למרות שהדבר טרם הוכח מחקרית. בכל מקרה לא יזיק לעבור לסוכר חום (אמיתי ולא "צבוע" מהסוג המוגש ברוב בתי הקפה). בנוסף יש ממתיקים טבעיים המשמשים תחליפים לסוכר כגון סטיביה (לא ממתיק מספיק לטעמי) או מולסה, תמצית של קנה סוכר המתומחרת כמו זהב טהור. התחליף המועדף עלי הוא דבש.

תה או קפה
ככלל, עדיף לשתות משקאות חמים על פני קרים. תה עדיף על קפה, המכיל קפאין ולרוב גם חלב. זאת במיוחד אם מדובר בחליטות נטולות קפאין המסייעות בהרגעת הבטן. מי שמוכן להרחיק מעבר לרכישת תיונים, יכול לקנות את הצמחים לחליטות בתפזורת או לגדל לבד בעציצים. חליטה מומלצת היא מצמח הקמומיל (בבונג), שבריכוז גבוה עוזר מאוד להרגעת מערכת העיכול.

קולה
בעבר נהגתי לשתות לא פחות מליטר וחצי קולה ביום. התקשיתי להודות בעובדה המצערת שאני מכור. לא אחדש כלל אם אפרט כאן את הנזק העלול להיגרם לכל אדם בשל החומציות, הקפאין, הסוכר ושאר החומרים שנמצאים במשקה הנהדר והארור הזה. גם בהיבט ההתמכרות יש לקולה מאפיינים בעייתיים ביותר: חולים בעלי מערכת עיכול רגישה השותים קולה באופן קבוע, מתקשים במיוחד להיגמל כיוון שהקולה היא מקור אנרגיה זמין, טעים ונוח בעיקר בתקופות של שלשולים. שלשולים רבים גורמים לתשישות, והחולה מחפש מקורות קלים להשלמת האנרגיות שהוא מאבד. קולה במקרה זה היא פתרון רע מאוד – רק לאחר שמפסיקים לתקופה מסוימת מבינים עד כמה הבטן לא הייתה רגועה ובאיזו קלות ניתן לפתח תלות בכמות הסוכר המצויה בקולה. הפתרון המושלם הוא לעבור למים כמובן, אולם לאנשים מכורים (אין מילה קלה יותר) כפי שאני הייתי, המעבר עלול להיות חד מדי. הַתחילו למשל במיץ פטל – גם מכיל סוכר אך אינו חומצי ונטול קפאין. בכל מקרה, בתקופות של שלשולים חשוב להרבות בשתייה כדי לא להתייבש.

אלכוהול
לחולי מחלות מעי דלקתיות אלכוהול אינו מומלץ, מי שבכל זאת בוחר לשתות עדיף לא לשתות משקאות זולים ולא משקאות חריפים מדי. אחוזים גבוהים של אלכוהול עלולים לעורר את מערכת העיכול של כל אחד, לכן מומלץ להיזהר.

אבקות ומזון מוכן
כאמור מחלתנו אינה מחלה לעצלנים. כדי לקבל מוצרים איכותיים שאינם מגיעים מוכנים באריזות, צריך להשקיע. בִּרחו כמו מאש מכל האבקות השונות של המרקים והתבשילים, ומכל מזון שמגיע מוכן מהסופר (השניצלים הקפואים למיניהם). מעבר לעובדה שמזון טרי הוא גם בריא יותר וגם טעים יותר, לא ניתן לדעת בדיוק מה מכילים המוצרים המוכנים. אל תתעצלו – זה ישתלם לכם בעתיד. כל דקה שתחסכו בעזרת המזון המוכן תעלה לכם שעה בשירותים. עשו לבד את החשבון.


מיץ רימונים
רימונים עשירים בברזל, ובלי הגרעינים הם גם קלים יחסית לעיכול (אם כי מעט חומציים). אני ממליץ בחום על מיץ רימונים אורגני המכיל מאה אחוז רימונים. זוהי תוספת מצוינת לתזונה היומית, במיוחד לחולים הסובלים ממחסור בברזל. ניתן להשיג את המיץ בחנויות האורגניות כל ימות השנה. מי שרגיש לחמיצות של הרימונים יכול למהול את המיץ במעט מים. בשנים האחרונות נמצא כי למיץ הרימונים תכונות אנטי דלקתיות ומכאן שיש ביכולתו לעזור לחולים הסובלים מדלקת כרונית להתמודד עם מחלתם.

תוספים ותוספות
במקרים שבהם המזון אינו נספג כראוי, הרופא המטפל יכול להמליץ על מתן תוספי מזון. תוספי המזון חשובים כדי להחזיר לגוף את החוסרים בוויטמינים ובמינרלים; גם כאלה שאינם מופיעים בבדיקות דם. רק אם נאזן את הגוף מבחינה תזונתית נוכל לעזור לו להתמודד בצורה טובה עם הדלקת. חשוב לצרוך רק מוצרים שעליהם המליץ הרופא ולא להתפתות לתוספים שונים שאינם מותאמים למעי של חולי קרוהן. חשוב לשים לב שהתוספים שאנו צורכים אינם גורמים לכאבי בטן או להחמרת הדלקת. ולוודא שהם אכן נספגים בצורה תקינה. כן חשוב להתאים את התוסף שאנו מקבלים למצבה הנוכחי של הדלקת; תוסף שהתאים במצב של רגיעה עלול לגרום לצרות במצב של דלקת פעילה. במקרים חמורים שבהם החולה אינו מצליח להתאזן מבחינה תזונתית, ניתן תמיכה תזונתית על-ידי כלכלה אנטרלית. כלכלה אנטרלית פירושה הזנה באמצעות מרכיבי מזון מפורקים.

פורמולות אנטרליות נבדלות במרכיבי החלבונים והשומנים. מחקרים הראו שתזונה אנטרלית יעילה בהשריית הפוגה (רמיסיה) בקרוהן בחמישים עד שבעים אחוזים במקרים של התלקחות פעילה*. במקרים שבהם המעי של החולה אינו מתפקד עוקפים את מערכת העיכול באמצעות הזנה תוך-ורידית, המספקת את מרכיבי התזונה שהחולה צריך. שיטה זו מלווה כצפוי בתופעות לוואי קשות ומומלצת רק במקרים קיצוניים.


הנחיות לשף
מרכיבים אסורים:
·         מזון חריף או מתובל מדי.
·         יש להמעיט במזון עשיר בסיבים כגון ירקות או פירות – מותר לשלב במינונים נמוכים.
·         אורז מלא ולחם המכיל סיבים.
·         בשר בקר קשה לעיכול.
·         כל מזון לא איכותי כגון חומרים משמרים, צבעי מאכל, אבקות ומאכלים מוכנים.
·         מזון מטוגן ועשיר בשומנים.
·         יש להמעיט במוצרי חלב בקר.
·         יש להמעיט במזון עשיר בקטניות כגון חומוס ושעועית – ניתן לשלב במינונים נמוכים.
·         יש להמעיט בחצילים, ופלפלים.
·         יש להמעיט בגבינות קשות כדי להקל את העיכול.
·         להמעיט במאכלים מתוקים וסוכר.
מרכיבים מותרים:
·         מזון אפוי או מבושל.
·         ירקות מבושלים.
·         ביצים – עדיף אורגניות.
·         עוף – לא בכמויות גדולות.
·         דגים – לא בכמויות גדולות.
·         חלב עיזים, יוגורט עיזים וגבינות רכות.
·         דבש
המרכיבים הבאים מותרים אך אינם חלק מדיאטת הדפ"מ:
·         פירות וירקות הדלים בסיבים כגון בטטות, שום, דלעת, קישוא, דלעת, ארטישוק, גזר, תפוח אדמה ועוד. 
·         לחמים ופסטות, מומלצים אלה העשויים מקמח שאינו לבן כגון קמח כוסמין.
·         אורז לבן
·         ירקות שורש.
·         סויה.

בנוסף לתזונה השוטפת חשוב לנהל מעקב מתמיד אחר הפרמטרים השונים, כדי לוודא שאין חשש לתת-תזונה. יש לעקוב אחר הגובה והמשקל במיוחד בקרב ילדים. יש לבצע בדיקות דם כדי לאתר חוסרים תזונתיים, במיוחד בברזל ובוויטמין B12, ולהשלים אותם במידת הצורך על ידי תוספים, זריקות או עירויים. איזון התזונה של חולי קרוהן וקוליטיס אינו פשוט. גם בהדרכה צמודה (שלרוב אינה קיימת כלל) קשה לאזן את מערכת העיכול, ובמיוחד במצב של דלקת פעילה. אך חשוב לזכור שהעבודה הקשה משתלמת. חולה שמצבו התזונתי תקין יתמודד טוב יותר עם הדלקת, יחווה פחות קשיים בפעילויות היום יומיות וישמור על מצב גופני תקין. התייחסו לתזונתכם באותה הרצינות של חולה הנזקק לתרופה – תזונה נכונה היא התרופה האמיתית שלכם.

דיאטת הפחמימות המסוימות – דפ"מ
דיאטת הדפ"מ (The Specific Carbohydrate Diet) מיועדת לחולים עם מחלות מעי דלקתיות הפוגעות בדופן המעי, וכתוצאה מכך המעי מתקשה לפרק דו-סוכרים ורב-סוכרים הנשארים במעי ומהווים מצע לגידול חיידקים, ואלו פוגעים פגיעה נוספת במעי.
מפתחת הדיאטה היא איליין גוטשאל, דיאטנית קלינית וביו-כימאית. בתה אובחנה כחולת קוליטיס. למרות הטיפול התרופתי האינטנסיבי מצבה הלך והידרדר עד שאיליין העבירה אותה לדיאטת הפחמימות המסוימות. תוך שנתיים נעלמו לגמרי הסימפטומים שמהם הילדה סבלה. לאחר כמה שנים היא חזרה לתזונה רגילה ובריאותה המשיכה להיות מצוינת. בעקבות כך איליין חקרה את הדיאטה ופרסמה את התוצאות בספרה "לצאת ממעגל הקסמים".
חולים רבים מספרים שהדיאטה עזרה להם, אך התוצאות במחקרים אינן חד משמעיות עבור כל החולים. הדיאטה אינה קלה, אך חולים שהגיעו לרגיעה כתוצאה מהדיאטה חזרו לתזונה רגילה לאחר מספר שנים.
בשיטה זו יש להימנע ממזון המכיל דו-סוכרים ורב-סוכרים, כלומר אסור לאכול מאכלים המכילים קמח מכל דגן שהוא, תירס, תפוחי אדמה, סוכר, אורז, חומוס, קטניות, סויה ועוד.
מותר לאכול: דבש, ביצים, פירות וירקות, בשר, עוף ודגים, ומוצרי חלב המכילים אחוזי לקטוז נמוכים (קוטג', יוגורט מיוחד שמוכן בצורה עצמאית) וסוגי אגוזים (ניתן למשל להכין עוגות מקמח שקדים או מאגוזי מלך(.

את הרשימה המלאה של מוצרים מותרים ואסורים ניתן למצוא באינטרנט.

שם הספר והאתר באנגלית:
Breaking the vicious cycle
The Specific Carbohydrate Diet. By Elaine Gottschall.

שם העמותה והאתר בעברית:
אגודת עזרה ומזור
דיאטה לבעיות מעיים קרוהן - קוליטיס (דפ"מ)




* לקטוז (Lactose) – סוכר הקיים בחלב
* Ten years' experience with an elemental diet in the management of Crohn's disease.
K Teahon, I Bjarnason, M Pearson, and A J Levi http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1378738




[i] ד"ר אריה אבני. שוטי החלב, על נזקי החלב לבריאות. 2006. 114-128.





27 תגובות:

  1. תודה רבה על המידע! קראתי כמה פרקים, זה בהחלט מעניין ומועיל. אני מגיבה דווקא בפרק הזה כי עניין האוכל באמת מתמיה- הכל הפוך בכל מקום. חלק ניכר מהרכיבים שציינת שלא מומלצים בכלל הם דווקא אלו שהומלצו לי ע"י הדיאטנית. היא המליצה על ירקות מקולפים, כמו גם שמה דגש על בשר בקר לפחות פעמיים בשבוע וכנ"ל לגבי אורז מלא. הכל כ"כ אינדיוודואלי...

    השבמחק
  2. נהנתי לקרוא את הפוסט המדהים הזה, אני חושבת שלהתמיד באורח חיים בריא ולתזונה נקייה ומסודרת, זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי! תודה תודה תודה

    השבמחק
  3. באמת החכמתי בקשר לתזונה אך היא מאוד מבלבלת הנטורופטית שאני מטופלת אצלה בכלל נתנה לי אפשריות אכילה הפוכות

    השבמחק
  4. שמחתי מאוד לקרוא
    הכל ניראה מבלבל כי כל אחד אומר אחרת, אבל טוב לדעת בכל מקרה, אנסה זאת. תודה רבה

    השבמחק
  5. כחולת קוליטיס זה ממש לא מצ מדוייק מה שכתבת לגבי האוכל. למשל אכילה של אוכל עתיר סיבים מומלצת לחולי קוליטיס אך לא בשעת התקף דווקא אורז מלא מצויין לחולי קוליטיס כאשר אין תקופה של התקפים

    השבמחק
  6. כל הכבוד לך על כל המידע..תודה רבה

    השבמחק
  7. בתור אחת שעושה דיאטה . זה משנה כמה ירקות יש בתפריט או שאין הגבלה מבחינת קלוריות?

    השבמחק
  8. אני חולת קוליטיס שרק עכשיו מתאוששת מהתקף קשה במיוחד. הרופאים ממליצים ואף לוחצים על נתוח לכריתת המעי הגס כי לדעתם המעי במצב גרוע במיוחד. אך אני סירבתי לעבור נתוח זה ובמקום זה החלטתי לשנות את אורח חיי ובעיקר הדיאטה. אני אימצתי את הדיאטה של גוטשל שנקראת THE SPECIFIC CARBO HIDRATE DIET
    זוהי דיאטה בריאה אך מגבילה אבל התוצאות שוות כל מאמץ. הדיאטה מבוססת על מחקרים ביו כימיים שעשתה גוטשל בתור מדענית באוניברסיטת WESTERN ONTARIO
    הספר מתורגם לעברית והנה גם כתובת האתר בו תמצאו מידע רב.
    http://www.breakingtheviciouscycle.info/knowledge_base/listing/F/
    הדיאטה אולי לא תעזור לכל אחד , וגוטשל ממליצה לנסות לחודש ואם זה לא עוזר לא צריך להמשיך. לי זה מאד עזר. רק אחרי כשלושה שבועות בדיאטה התחלתי לראות תוצאות ממשיות כמו הפסקת השלשולים, צואה בריאה ולא דמית ובעיקר ,ללא כאבים.
    הדיאטה בעיקרון אוסרת כל מוצרי חלב, למעט כמה גבינות שאין בהן לקטוז. כמו כן הדיאטה אוסרת עמילנים כמו תפוחי אדמה ואורז כלשהו וכן קמחים ודגנים למיניהם. באתר יש רשימה אלפבתית של מה מותר ומה אסור לאכול. שווה קריאה.
    לאחרונה הלכתי לנטורופט שהמליץ להוסיף אורז מלא לדיאטה שלי ואכן לא היו לי תופעות לוואי שליליות. בעיקרון אני חייבת את שמירת המעי שלי לדיאטה הזו. אני לא בטוחה שזה יעזור לכולם אבל לי זה עזר וזה שווה נסיון. זה בוודאי עדיף על נתוח קשה כמו כריתת כל המעי.
    רפואה שלמה לכולם

    השבמחק
    תשובות
    1. מה שם הספר בעברית?

      מחק
    2. דבר אחד איני מבין האם כל זה בשילוב תרופות או כתחליף?

      מחק
  9. אני ממש מרוצה מכל המאמרים שקראתי במיוחד מהסיפורים האישיים של שני החברה הנחמדים ומי יתן וגם אני עם מחלת הקרוהן אשתמש בכל מה שקראתי למרות שאני שיחיכת לקבוצה של החרוצים אבל כמו שאומרים מכל מלמדיי השכלתי

    השבמחק
  10. תודה נהנתי לקרוא את המאמר ואני מנסה לישם אותו עכשיו אני מאושפזת בגלל החמרה של הקרוהן אני מאחלת בריאות לכולם

    השבמחק
  11. תודה רבה רבה על הכתבה.אני חולת קרוהן ואני מטופלת כרגע אצל מומחה בשם ניסן מורגנשטרן והוא המליץ לי בדיוק על אותם דברים !!!(חוץ מאורז)

    השבמחק
  12. שלום,
    שאלה לגבי תחושת הכאב.
    מזונות מסויימים מגבירים את תחושת הכאב. האם הכאב הזה הוא כאב בטן רגיל? או שמא מדובר בכאב מסוג אחר?

    השבמחק
  13. מילה אחת... וואו
    מחזק את כל התחושות שלי ועכשיו גם אתחיל לפעול על פיהן.
    תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!

    השבמחק
  14. מאוד נהנתי לקרוא את המאמר.
    תודה על ההמלצות !

    השבמחק
  15. תודה על הכתבה המפורטת. מחכים מאוד ומסייע.

    השבמחק
  16. כתבת יפה וגם הסברת שאכן זה משתנה מאדם לאדם . תמיד שמחה לשמוע על"חוויות " אישיות תמיד ניתן ללמוד עוד ... ודרך אגב אכן יש הרבה גישות מהרבה הבטים לצערי עדיין לא יודעים מספיק ..אבל אין חכם כבעל ניסיון אישי .. נטאורופתית .

    השבמחק
  17. שלום,
    תודה רבה. מידע מצוין שרובו ניתן לי ע"י הדיאטנית שלי, מלכה שנולד מבית חולים שערי צדק.
    תודה תודה. כן ירבו.

    השבמחק
  18. כל הכבוד לך,
    אני בן 18 חולה במחלת קרוהן (שכרגע בהתפרצות) במעי הגס והדק והמידע שתרמת במאמר באמת מועיל ולא כתוב בכותרות חסרות תועלת אלא בירידה לפרטים המעמיקים ביותר, בשונה מכל מה שמצאתי באינטרנט. אני כרגע עדיין מחכה להתייעצות עם תזונאית, אבל בזכותך אדע לבוא אליה עם הרבה מידע שהיה חסר לי. תודה רבה ושאפו גדול

    השבמחק
  19. דרך אגב יש כדור שנקרא כורכומין, מבוסס על כורכום ומחקרים הוכיחו שיש לו תכונות אנטי דלקתיות ולי הוא מאוד הועיל. ממליץ בחום

    השבמחק
  20. תודה רבה על רשומה מועילה!

    השבמחק
  21. וואו, אני חדשה בתחום:(
    קראתי המון, זו הכתבה הכי מפרטת ועוזרת שמאצתי במסגרת חיופושי
    תודה!

    השבמחק
  22. ממש תודה על הכתבה היא ממש עזרה לי.
    גילו אצלי לראשונה בגיל 2 שיש לי קרוהן\קוליטס לא ידוע איזה אחד. הייתי 11 שנים ברגיעה ועכשיו זה מתפרץ שוב.
    זה האתר שעזר לי הכי הרבה

    השבמחק
  23. חולה קרון מעל שנה ללא תרופות בגלל אורח חייים בריא19 באוגוסט 2018 בשעה 15:45

    המידע מועיל מאד יש בו הרבה ידע חיוני אבל שימו לב גם אם יש ברימון ברזל הוא לא מומלץ כיון שהוא גורם לעצירות לי אישית כל הדיאטנים\יות רופאים וכולי המליצו לא לטעום בכלל את הרימון בכלל גם את המיץ גם אם הוא מאה אחוז בגלל שזה גורם חזק לעצירות והרי חולי מעיים חייבים לישמור על יציאות רכות וודאי לא להגיע למצב של עצירות נ.ב. אני לא ניסיתי עדיין במצב של רמיסיה אבל גם כך היזהרו

    השבמחק
  24. שכחתם להזכיר קנאביס רפואי לצורותיו .

    השבמחק