כל חולה באשר הוא, יכול לאמץ מספר כללים היכולים לשפר משמעותית את מצבו הגופני והנפשי. כללים אלו נראים אמנם פשוטים טריוויאליים בחלקם, אך הם חשובים לא פחות מכל סוג של תרופה או טיפול. יתרונם הגדול הוא בכוחם לשמור על החולה במצב בריאותי יציב, וביכולתם לחסוך מהגוף התמודדות עם הידרדרות המחלה ועם תופעות הלוואי הנובעות משימוש בתרופות. כללים אלו אינם עולים כסף אך יעילותם לא תסולא בפז. הם האוזניים הקשובות ביותר שלנו לגופנו ולצרכיו, ובעזרתם נלמד כיצד להצליח במאבק ביחד עם גופנו ולא במלחמה נגדו.
1) לימוד הגבולות:
בחיים אנו נדרשים לקבל הרבה החלטות במגוון נושאים, החל ממציאת תעסוקה, מקום מגורים ובחירת בן/בת זוג (ולא בסדר הזה), וכלה בהזמנת take away ובחירת סרט בספריית ה-DVD. עבור הקורא הממוצע (והבריא!) נראות חלק מההחלטות חשובות ביותר וחלק זניחות, אך עבור חולי קרוהן וקוליטיס עשויות (או עלולות) ההחלטות השוליות ביותר להשפיע באופן ישיר על הגוף והנפש. כל החלטה קטנה ככל שתהא (היכן נאכל צהריים?) מקבלת חשיבות יתרה, ובהתאמה משמעותן של החלטות גדולות (היכן נעבוד?) יכולה להיות מכרעת. עלינו כחולים מוטלת האחריות המלאה לבריאותנו. אנו מחליטים איפה לאכול, איזו תרופה לצרוך, כמה שעות לישון ומה נעשה למחייתנו. כדי לעשות זאת, חשוב ללמוד עד כמה שניתן את הגבולות שמציבה המחלה בכל תחום מתחומי החיים, ועלינו להקפיד שלא לחרוג מהם. הגבולות הינם דינאמיים, ומשתנים מתקופה לתקופה בהתאם למצבנו הבריאותי. הכרה במגבלות אינה עניין פשוט עבור אף אחד, אך חשוב להכיר בכך שבמקרה שלנו זו הדרך להתגונן מפני הידרדרות המחלה. חציית הגבול תגבה מחיר בעוד שמירה על המסגרת תחזק את הבריאות. אכן, אורח החיים המומלץ לחולי קרוהן וקוליטיס, הכולל הפחתת לחץ במקום העבודה והקפדה על אכילה במקומות נקיים והיגייניים, עשוי מן הסתם להיטיב עם כלל האוכלוסייה. אולם בעוד האדם הבריא שלא יקפיד על אורח חיים כזה, יחווה נזקים מצטברים לאחר שנים ארוכות; ישלמו חולי הקרוהן והקוליטיס מחיר מיידי וכואב.
2) התקף:
הסיבות להתקף:
אופי המחלה ועוצמתה משתנים בין החולים, ובין תקופות זמן שונות עבור אותו חולה עצמו. לפיכך יכול כל חולה לחוות התקף באופן שונה. יחד עם זאת, הסיבות להחמרה הקיצונית של המחלה דומות בין החולים:
א) צריכת מזון באיכות נמוכה המעוררת את הדלקת באופן ישיר.
ב) צריכת מזון עתיר בסיבים הקשים לעיכול (כגון ירקות ופירות) בכמויות גדולות – כאשר מזון עובר במעי נוצר חיכוך בין דפנות המעי למרכיבי המזון, ואם מרכיבים אלו עשירים בסיבים הם עלולים לגרות אזורים רגישים במעי ולגרום כאבים בדומה לשריטה וחיכוך על פצע פתוח.
ג) צריכה מרובה של מזון המצריך עיכול קשה וממושך (בשר).
ד) צריכת כמויות גדולות של מזון בפרקי זמן קצרים, דבר המכביד על המערכת ומקשה על תהליך העיכול. בנוסף, אם הדלקת גורמת להיצרות מקומות מסוימים במעיים, מזון יכול להצטבר ואף להיתקע בהם. כמעט אין צורך לציין כי הדבר גורם לכאבי תופת, המלווים ברעשים ובהתקשות הבטן.
ה) אם הדלקת חוזרת ונשנית עלולות להיווצר צלקות בדופן המעי, וההיצרות עלולה להפוך לקבועה. במצב כזה גובר הסיכוי להתקפים גם בצריכת מזון "זהירה".
ו) לחץ נפשי לאורך תקופה ארוכה עלול להוביל באופן ישיר להתקף – מערכת העיכול מגיבה למצבנו הנפשי, כאשר אדם סובל מלחץ נפשי מתמשך נקודות התורפה במערכת העיכול יגיבו בהתאם. אצל חולי קרוהן וקוליטיס נקודת התורפה הינה הדלקת במעי.
מה לעשות בזמן התקף:
כאשר אדם שובר את ידו מקבעים אותה בגבס. מטרתו היא מניעת ביצוע תנועות מסוימות שיפריעו לשבר להתאחות בצורה נכונה. בזמן התקף, מצבנו שקול לאותו אדם ששבר את ידו. בניגוד לאותו אדם בר-מזל, את מערכת העיכול לא ניתן לקבע בגבס, כך שנשארת בידינו היכולת המסוכנת לבצע פעולות העלולות להחמיר את מצבנו. לכן, כדי לאפשר למעי להתאחות בצורה תקינה, עלינו להקפיד לבצע את הכללים הבאים:
א) יש לנוח כמה שיותר, להימנע מכל פעילות מיותרת ולהרבות בשינה.
ב) חשוב להיוועץ עם רופא בהקדם ולהיעזר בתרופות בהתאם לצורך, גם אם חושבים שיודעים מה שיש לרופא לומר.
ג) יש להיעזר בטיפולים אלטרנטיביים בהם התנסיתם והתגלו כיעילים.
ד) חשוב לצמצם את צריכת המזון כיוון שהוא מעורר את מערכת העיכול ומהווה דלק לדלקת.
ה) אין לאכול אוכל קשה לעיכול כגון בשר, ירקות ואוכל מטוגן.
ו) רצוי להחליף מזון מוצק במזון נוזלי (עדיף מרקים ללא אבקות וללא הרבה תבלינים).
ז) חשוב להרבות בשתיית מים ולצמצם בשתיית מיצים טבעיים העשירים בסיבים. כמו כן, מומלץ לשתות חליטות צמחים חמות המרגיעות את מערכת העיכול.
ח) יש להעניק את מרב המנוחה למערכת העיכול ולהקל על תהליך העיכול עד כמה שניתן.
ט) ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של ההתקף, ובכך למניעה של החמרת המצב. מעבר להחמרה של ההתקף עצמו, אי טיפול בו אף יגביר את הסיכויים להתקפים עתידיים בעקבות הנזקים שנגרמים למעי.
י) מחד, חשוב להניח לגוף להתגבר על ההתקף בכוחות עצמו. מאידך, כאשר המצב חמור (מלווה בסימפטומים כגון: בטן קשה, כאבים עזים, רעשים חזקים מהבטן וחום גבוה) יש לפנות לרופא באופן מיידי. כך גם במצב של כאבים וחוסר יכולת ללכת לשירותים – הדבר עלול להצביע על חסימת מעיים.
יא) חשוב להדגיש כי למרות הנטייה הטבעית לא לאכול בזמן התקף, אסור להגזים. אם המצב לא משתפר לאחר יום מנוחה, אין להמשיך בצום החלקי ויש להיבדק על-ידי רופא. מצב בו חסרים לגוף נוזלים וויטמינים מסוכן מאד ולא מאפשר לגוף להתמודד עם ההתקף.
יב) השיפור בחומרת הדלקת הינו הדרגתי ואיטי. בתקופות הקשות קל מאד לאבד אמונה ביכולתכם להגיע שוב למצב של רגיעה. חשוב לזכור גם ובעיקר ברגעים הקשים, שגם ההוריקן הסוער ביותר הוא זמני, ושתמיד ניתן לשפר את המצב הבריאותי על מנת להרחיק את ההוריקן הבא. כל צעד קטן בכיוון הנכון יקרב אתכם אל המטרה.
3) לנצל את הרגיעה:
"פגם שכיח בבני אדם: במזג אוויר נאה אינם מביאים בחשבון סערה...", ניקולו מיקאוולי, "הנסיך" * [i] .
מחלות קרוהן וקוליטיס מתאפיינות בשינויים קיצוניים בעוצמת המחלה על פני תקופות שונות. בתקופות בהן המחלה "רגועה", החולה הוא אדם בריא למראית עין. הוא אינו סובל מכאבים או משלשולים תכופים, מסוגל לאכול כל דבר ולמעשה יכול לחיות את חייו ללא גבולות. זאת בניגוד למחלות אחרות כמחלת הצליאק**, שבעטיה אסור לחולה לאכול מאכלים המכילים גלוטן, או מחלת הסוכרת המחייבת איזון תמידי של רמת הסוכר. בקרוהן וקוליטיס אין כללים ברורים, והחולה לא תמיד יודע מה מותר לו לאכול וכיצד עליו לנהוג. כשהכללים אינם ברורים, על אחת כמה וכמה קשה להקפיד עליהם. זאת במיוחד בתקופות בהן החולה מרגיש טוב. דווקא בתקופות כאלה, אסור לחולה לשכוח את התקופות הקשות של המחלה. דווקא אז חשוב לשמור על תזונה נכונה ולחזק את הגוף על ידי פעילות ספורטיבית. רק החולה המנוסה חש על בשרו, עד כמה נכון הסלוגן הלעוס "קשה באימונים קל בקרב". לצד חיזוק הגוף, חשוב להקפיד לבצע בדיקות דם תקופתיות, כדי לעקוב אחר מצב הדלקת ואחר תקינות ספיגת המזון בגוף. קל מאוד להתפתות לאכול כל מה שמתחשק, במיוחד לאחר התקופות הקשות של המחלה בהן התזונה מוגבלת. אולם כל מעידה כזו מהווה פתח קורץ עבור המחלה, הממתינה לרגע המתאים לחולל את ההוריקן בקרבנו. המחלה תמיד שם. היא אינה נעלמת. אם תרצו, היא זו שמכריחה אותנו, חולי הקרוהן והקוליטיס, לנהל את אורח חיינו בצורה נכונה.
בנוסף לאמור, המשכים הרגועים של המחלה הם הזדמנות טובה לפנות לאפיקי טיפול אלטרנטיביים. מלבד יכולתם לחזק את הגוף ולשפר את המצב הבריאותי, הם עשויים להביא להפחתת השימוש בתרופות – בהתאם להוראות הרופא המטפל כמובן.
ישנם חולים שמצליחים לצאת בקלות יחסית מהתקופות הקשות של המחלה, מה שעלול לגרום להם לזלזל בתזונתם ובאורח חייהם. התופעה אופיינית במיוחד אצל חולים צעירים המסרבים בתוקף "להיכנע" לתכתיבי המחלה. כמי שהיה פעם "חולה צעיר", גישה זו מוכרת לי היטב. כך בדיוק התמודדתי גם אני עם המחלה בשנים הראשונות. לקרוהן ולקוליטיס יש סבלנות. בסופו של דבר, הן אינן מותירות ברירה בפני החולה הגאוותן אלא להכיר במגבלותיו. השאלה הנשאלת אינה 'האם' זה יקרה אלא רק 'מתי'. השאלה המשמעותית אף יותר הינה איזה מחיר ישלם החולה בטווח הארוך – מחיר הנגזר ישירות מאופיים, תדירותם ומשכם של ההתקפים. ככל שישמור את המחלה במצב של רגיעה, כך ימנע מסיבוכים ומהחמרה בעוצמתה.
4) המסע אל האסלה:
אחד הדברים שהטרידו אותי יותר מכל בשנים הראשונות של מחלתי, היה החשש מהצורך ללכת לשירותים מחוץ לבית – אם בטיול ואם במקום ציבורי אחר. כלל לא חששתי מהעדרם של שירותים אלא מעצם הרעיון לבקר באסלה שאיני מכיר. כילד, הרעיון הזה נראה לי לא טבעי ובלתי מתקבל על הדעת. שנים אחר כך התחוור לי שישנם אנשים (גם מבוגרים) הסובלים משלשולים וחרדים לצאת מהבית לפרקי זמן ארוכים רק בשל חוסר הנעימות. החוויה מוכרת לכל מי שנקלע לסיטואציה של הרעלת קיבה פתאומית כשהוא רחוק מחדר שירותים. עבור חולי מעיים מדובר במציאות כמעט יום-יומית: התחושה העמומה שמתחילה להתפתח באזור הטבור ועימה ההכרה שמשהו גדול עומד להתרחש; הלחץ שמתחיל לפעפע כעבור מספר רגעים, מלווה בחשש שמא תעבור נקודת האל-חזור לפני ההגעה למושב הנכסף; החרדה מהתממשות "תרחיש יום הדין" רק מגבירה את הפעילות של מערכת העיכול הנמצאת כבר בפעולה מלאה... בשלב הזה הייתם נותנים לא מעט, רק כדי להיות לבד בבית עם השירותים שלמדתם להכיר ולאהוב, מבלי שאיש יוכל להפריע למעי העצבני שלכם לתת דרור לצרכיו.
אכן, חברים, דברים קשים. הפתרון – עם זאת – פשוט מאד ומורכב משני חלקים: האחד – תמיד, אבל תמיד (לא "בדרך כלל" – תמיד!!!), קחו אתכם נייר טואלט בכיס, ובכמות מספקת. בזמן אמת כל ריבוע חשוב, במיוחד כשמדובר במערכת עיכול רגישה במיוחד אשר אין לדעת כיצד היא תגיב (לעולם לא תצליח להבין איך הקרקר הקטן שאכלת הצליח להפוך בפחות משעה לחורבן בית שלישי המתרחש מתחתך בתוך האסלה). השני – שכנוע עצמי פשוט ועקבי, שיהפוך עם הזמן להכרה שאין, אבל אין (אני מתכוון לזה – אין!!) מקום שאי אפשר ללכת בו לשירותים. תגלו במהרה, כי ההבנה שאין צורך לרוץ הביתה בכל פעם שצריך להתפנות – די בה בלבד כדי להרגיע את המערכת. אמנם, מאז שהגעתי לתובנה נפלאה זו, הוזמנתי פחות ופחות לבתיהם של חבריי, אך תחושת הרוגע המלווה אותי כשאני מחוץ לבית שווה את המחיר.
5) היגיינה:
אחד הסיבוכים המוכרים של המחלה הוא טחורים ופצעים שונים באזור פי הטבעת. הסיכוי לכך גדל במיוחד בתקופות בהן הדלקת פעילה וכמות היציאות היומית גדלה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לשמירה על ההיגיינה. יש להקפיד על ניקיון האזור הרגיש, הן בעזרת רחיצה בתדירות גבוהה והן על ידי שימוש במגבונים במקום נייר טואלט. המגבונים מגרים פחות את האזור ומפחיתים את הסיכוי לפצעים (ויסלחו לי הסביבה והירוקים על עצה זו – רחמו נא על בעלי המעי הרגיש).
6) שינה – לתת למערכת לנוח:
קשה להפריז בחשיבותה של השינה עבור חולים הסובלים מבעיות במערכת העיכול. לקח לי זמן רב לזהות את הקשר בין מצבי הבריאותי לבין הרגלי השינה שלי. כיום אני משוכנע מעל לכל ספק, כי מחסור בשעות שינה רציפה ושקטה גורם להרעה של ממש במצבי הבריאותי, ולהפך: ככל לגוף שגופי מקבל מנוחה ממושכת ואיכותית יותר, כך משתפר מצב הדלקת והגוף מנצל את ההזדמנות לרפא את עצמו. בנושא השינה חשוב להקפיד על שניים: כמות ואיכות.
א) כמות שעות השינה: מספר שעות השינה הנדרש יכול להשתנות בין אדם לאדם. יותר מכל מחקר רפואי, יכולה תחושתכם האישית ברגע ההתעוררות לשמש מדד ראוי לכמות השינה הנדרשת. אני ממליץ בחום: נסו לישון כמה שיותר, ודאי שלא פחות משש שעות. למרות הדעה הרווחת בציבור, טוענים מומחים כי משך הזמן המינימלי הנדרש הינו שמונה שעות ביממה. באופן אישי, לי נדרשות לא פחות מאותן שמונה שעות שינה (מי אמר מפונק?) ואני מקפיד עליהן באדיקות תוך ויתור על רוב הפעילויות הליליות (טלוויזיה היא מחלה לסיפור אחר).
ב) איכות השינה: בכדי להעניק לגוף מנוחה אמיתית נדרשת רמה עמוקה של שינה, בה הגוף והנפש משוחררים ורגועים ללא הטרדות וגירויים חיצוניים. לרוב מדובר בשלב החמישי של השינה – שלב החלומות – שמגיע רק לאחר מספר שעות של שינה טובה ללא הפרעות*. מי שסובל ממחושים בבטן בשל המחלה, ודאי מכיר את ההבדל בין התחושה לאחר שנת לילה טובה לעומת התחושה לאחר שינה פחות איכותית כתוצאה מהכאבים. הקפידו על שינה איכותית ככל הניתן.
עוד מומלץ בהקשר זה:
· להימנע מארוחות גדולות לפחות שעתיים לפני השינה. אכילה לפני השינה גורמת לפעילות של מערכת העיכול בזמן השינה ומונעת את מנוחתה. אם חייבים אז לאכול דברים קלים לעיכול כגון יוגורט ומרקים.
· כדאי ללכת לשירותים לפני השינה אפילו אם לא חשים צורך של ממש (הדבר מנקה ומרגיע את המערכת ונותן לה לנוח).
· הקפידו לישון בסביבה רגועה כלל הניתן כך שתתאפשר שינה איכותית.
· למבוגרים: מעט אלכוהול לפני השינה יכול לעזור להרגיע את המערכת (עדיף יין ותמיד במידה).
כאשר הכאבים המלווים את המחלה חזקים, הם עלולים להימשך גם לתוך שלב השינה, ובכך להשפיע על אורכה ואיכותה. כאמור, מחסור בשינה רצופה ואיכותית משפיע על חומרת המחלה ומכאן שגם על עוצמת הכאבים. לפנינו מעגל קסמים, אחד מיני רבים, שמאפיין את המחלה: כאבים ß חוסר שינה ß החמרת הדלקת ß כאבים. כדי להיחלץ מהמעגל, לעיתים אין מנוס משימוש בתרופות (באישור רופא) המקלות על הכאבים, כדי להרוויח שינה עמוקה יותר אשר תעזור לגוף להתמודד עם המחלה.
7) שיגרה זה לא רע:
בשל האופי הפסיכוסומאטי של מחלות הקשורות במערכת העיכול, מומלץ לשמור עד כמה שניתן על נפש רגועה. תקופות מעבר עבור רוב האנשים, מאופיינות בחוסר רגיעה בולט המלווה בחששות מפני השינוי. אצל חולים, על אחת כמה וכמה, קיים סיכוי גדול להחמרה במצב הבריאותי בתקופות מסוג זה. השינויים יכולים להתרחש בכל תחום: מקום העבודה, מקום המגורים ואורח החיים הכללי. לכן, חשוב מאוד לייצר שגרה יום-יומית קבועה: החל בשעות עבודה והפסקות קבועות, המשך בפעילות ספורטיבית ובתזונה וכלה בהרגלי השינה.
כידוע, החיים הם לא פיקניק וכל אחד נדרש להתמודד עם שינויים במהלך חייו. אך גם את השינויים ניתן לבצע בצורה מושכלת: לקראת שינויים גדולים חשוב להתכונן בהתאם כדי שגופנו ונפשנו יעברו את השינוי באופן חלק. למשל, לקראת מעבר דירה יש להקפיד על תכנון מוקדם של כל הסידורים כך שמוקדי הלחץ יתפרשו על פני תקופה ארוכה יותר ויתפוגגו. בנוסף, ככל שהשגרה יותר יציבה, קל יותר לשלב בה אלמנטים חשובים חדשים במינונים נמוכים, כגון: סוג מזון חדש או פעילות ספורטיבית חדשה. כך נקל על גופנו לקבל את הדינאמיות שמכתיבים מהלכי חיינו.
8) הבריאות במקום הראשון:
כמה אקסיומות שיעזרו לכם לממש זאת:
- אין מאכל חייב שחייבים לאכול – לא חשוב כמה כסף הוא עלה או כמה פרצופים פולניים אקבל.
- אין עבודה שאין לה תחליף ואין סיטואציה בה אין לי מחליף.
- אין יום בו אי אפשר לקחת חופש.
- אין פעילות שלא ניתן לוותר עליה.
- אין החלטה שלא לוקחת בחשבון את בריאותינו נושא הבריאות.
- הרופא או המטפל אינם אלוהים. כשיש ספק, אין ספק - אפשר לעבור לאיש מקצוע אחר.
- אין תרופה או שיקוי שלא ניתן להפסיק – בסימן הראשון לבעיות עצרו את הטיפול בהתייעצות עם הרופא או המטפל שנתן את ההנחיות.
- אין כאב בטן שאין לו סיבה.
- יש לאדם חובה על בריאותו – כל השאר יכולים לחכות.
9) רפוי בעיסוק:
המחלה עלולה לכפות על החולה תקופות ארוכות של מנוחה כפויה בבית, על מנת לאפשר לגוף להתאושש. כדי לא להיקלע לבטלה שתוביל לשעמום שיוביל לעצבות וחוסר שקט נפשי – רצוי לפתח תחביב או שניים שישפרו את הרגשתכם ויעבירו את מחשבותיכם ממקום שלילי למקומות חיוביים. בישול, למשל, הוא דוגמה טובה אותה אימצתי לעצמי. קחו ספר, הורידו מתכונים מהאינטרנט, לבשו את הסינר (טוב, לא מוכרחים) ומלאו את הסירים. אחרי כמה פדיחות מובטח שיֵצֵא משהו אכיל. מי יודע? אולי תרכשו מקצוע חדש... כך או כך, תוכלו ודאי להעשיר את התפריט שלכם במאכלים בריאים שאתם אוהבים, לאכול ואף ליהנות מהעשייה. לאלו מכם שיוותרו על חוויית המטבח, נסו למצוא תחומי עניין אחרים. המאמץ שווה את התחושה שלא נכנענו למחלה. גם בימים הקשים חשוב לקום מהמיטה, לעשות להרגיש יצרניים (מבלי לפגוע במנוחה ההכרחית) וכמובן – לחייך.
10) פעילות גופנית:
עניין ידוע הוא, שפעילות גופנית חשובה לבריאות ולחולים כרוניים היא חשובה שבעתיים. יש להתייחס להתמודדות הגוף עם המחלה כאל מאמץ גופני לכל דבר. כך, ניתן להמשיל את המאמץ שגופנו משקיע בטיפול בדלקת למאמץ המושקע בזמן ריצה. ככל שנתאמן יותר, כך תתבצע הריצה בקלות רבה יותר ותדרוש פחות מאמץ. גם זמן ההתאוששות שלנו מהפעילות מתקצר בהתאמה. הגוף מתמודד עם המחלה באופן דומה. ככל שהכושר הגופני טוב יותר, כך יוכל להתמודד עם המחלה בצורה קלה ויעילה יותר. ככל שמצבכם הבריאותי מאפשר זאת, חזקו את גופכם. התוצאות לא תאחרנה לבוא.
חשוב לזכור כי יש להתאים את שגרת הספורט למצב המחלה. ברור כי בתקופה פעילה של המחלה לא מומלץ לבצע פעילות גופנית מאומצת, כיוון שזו רק תתיש את הגוף ותפגום ביכולת התאוששותו. מאידך, כדאי לנצל את התקופות בהן המחלה רגועה על מנת להכניס את הגוף לכושר.
לפני הכל, ספורט מצריך התמדה. כדי לשמור על המוטיבציה להתמיד בפעילות לאורך התקופות המשתנות שגוזרת המחלה, כדאי למצוא את הפעילות הספורטיבית המתאימה, זו שמסבה הנאה לצד הסיפוק.
הערה בנושא עישון:
אני לא מעשן, יש לי מספיק צרות. משיחות עם חולים שמעשנים העידו רבים מהם על תחושה שהעישון תורם להחמרת המחלה (מעבר לנזקים האחרים כמובן). לחולי קרוהן המעשנים: אם חיפשתם סיבה נוספת להפסיק, הריהי לפניכם. אני בטוח שגמילה מעישון אינה דבר פשוט. בכל זאת, נסו לצמצם בחצי את כמות הסיגריות למשך חודש ושימו לב לשינוי במצבכם הבריאותי. במקרה של קוליטיס יש לציין שמחקרים מראים שהסיכון של מעשן (סיגריות) לפתח את מחלת הקולטיס הוא חצי מזה של לא מעשן. עישון או מדבקות ניקוטין יכולות אף לעזור להגיע לרגיעה במחלת הקוליטיס.
11) פעילות נפשית:
כאמור, קרוהן, קוליטיס ומחלות נוספות הקשורות במערכת העיכול הן מחלות פסיכוסומאטית. מניסיוני האישי ומניסיונם של אחרים, אין לי ספק שהמצב הנפשי משפיע ישירות על מצב המחלה, בלי קשר לדרך ולסיבות בגללן החלה. לספקנים מביניכם, נסו לשחזר ולבחון את הקשר בין תקופות בהן הוחמרה המחלה לבין תקופות לחוצות בחייכם. אני די בטוח שתופתעו לגלות עד כמה הקשר מובהק.
השפעת הנפש על המחלה היא דו-כיוונית: עשויה להיטיב אך עלולה לגרום להחמרה. לכן, לא פחות מההשקעה במישור הפיסי בהתמודדות עם המחלה, חשובה ההשקעה במישור הנפשי. מה זה אומר? ראשית, זיהוי: כפי ששמים לב לסימפטומים פיסיים של המחלה יש לשים לב לסימפטומים הקשורים להלך הרוח. הדבר אינו פשוט אמנם, אך עם מעט אימון והרגלים הוא אפשרי. סימנים של לחץ ומועקה נפשית חשוב לאתר כבר בשלבים הראשונים, כדי למגר אותם במהירות האפשרית – אם על ידי מודעות ושכנוע עצמי, אם בעזרת הסביבה הקרובה ואם בקבלת סיוע מקצועי. בשל אופייה של המחלה, קל מאוד להיקלע למעגל של לחץ נפשי, המוביל להחמרה במחלה, שגורמת ללחץ נפשי נוסף. קשה לצאת מהמעגל הזה לבד. הסתייעו במשפחה, בחברים ובניסיונם של חולים אחרים (נצלו את האינטרנט ככלי תקשורת המאפשר לכם לחלוק חוויות משותפות עם חולים אחרים). מאוד קל וטבעי להתעלם מהלחצים ומהמתחים, ולהתייחס לצדדים הפיסיים בלבד של המחלה. אל תיכנעו! הדבר משול לאותו ילד, המחזיק פצע לאחר שנפל, ומסרב לתת להורה ואף לו עצמו להביט לאזור הכאב... שחררו והביטו לתוך הכאב, לתוך הלחץ והמתח. טפלו בעצמכם. היו מספיק כנים עם עצמכם, ותוכלו לנצל את הקשר בין גוף לנפש כנגד המחלה. בעניין זה, אני מוכרח לצרף דווקא המלצה קולנועית. הסרט: ""What the Bleep is going on?(או בקצרה – "Bleep") מציג בצורה פשוטה ותוך פלרטוט עם הפיסיקה המודרנית, זווית מעניינת ביותר לגבי ההשפעה הפוטנציאלית של אדם על גופו ועל סביבתו בעזרת המחשבה.
ישנם כלים שונים המסייעים לטיפול בנפש וחיזוקה. פעילויות שונות מהסוג של יוגה ומדיטציה מקנות כלים יעילים במיוחד, להתמודדות טובה יותר עם המחלה והמכשולים שהיא מציבה. בהמשך ארחיב על "צ'י גונג", אומנות סינית קדומה המבוססת על תנועה ומדיטציה. הפרק שיעסוק בכך נכתב ע"י דרור אלוני, מדריך מוסמך לצ'י גונג וטאיי צ'י, המתמודד בעצמו עם מחלת סרטן נדירה. מלבד יוגה ומדיטציה, משרעת האפשרויות לפעילויות מחזקות-נפש מגוונות מאד, וכל אדם יכול למצוא תחום המתאים לאופיו לאמונתו ולצרכיו. חולים רבים משקיעים מאמצים רבים והון רב למציאת תרופה למחלתם, ומוכנים לעבור מרחקים עצומים כדי למצוא את המומחה שביכולתו להצילם. כמובן שאין לזלזל בתרופות ובמומחים, אולם מי שיטיל את יהבו עליהם בלבד, עלול לאבד את האמונה במציאת פתרונות החבויים בגופו ובנפשו שלו.
בספרו של ד"ר ג'וזף מרפי, "כוחו של התת-מודע" [ii] , מוצגת גישה פשוטה אך יעילה לשיטתה יש בכוח מחשבתנו לרפא כל מחלה:
"כל המחלות מקורן בנפש. דבר אינו קורה בגוף אלא אם כן קיים דפוס מנטאלי כלשהו מקביל ומתאים...".
"יש רק תהליך ריפוי אחד בבני אדם, והוא אמונה. יש רק כוח ריפוי אחד דהיינו תת המודע שלכם...".
המסר הכללי בספר הוא שכל מחשבה טובה או רעה שאנו חושבים משפיעה על תת המודע שלנו, האחראי על כל תפקודי הגוף מבנייתו ועד תחזוקתו. מכיוון שכל מחשבה בחלק המודע של תודעתנו משפיעה גם על תת המודע, משפיע האחרון בתורו על גופנו ובריאותנו. חשוב שנאמין בבריאותנו ובכוחנו לרפא את עצמנו. לא פחות חשוב להימנע ממחשבות שליליות המממשות את עצמן.
בספרו של אקהרט טול, "כוחו של הרגע הזה"[iii], מוצגת גישה לפיה ביכולתנו להרגיע את עצמנו ולעזור לגופנו על-ידי התמקדות וכניעה לרגע הנוכחי. מתחים רבים בגוף נגרמים כתוצאה ישירה מלחץ ומפעילות בלתי פוסקת של מחשבות. בספר זה מוצגות מספר טכניקות להירגעות והפגת הלחץ תוך התמקדות ברגע הנוכחי והרגעת המחשבות:
"המפתח הוא להיות במצב של חיבור מתמיד עם הגוף הפנימי שלכם – להרגיש אותו כל הזמן. אם תשומת לבכם תהיה בגוף ככל האפשר תהיו מעוגנים ברגע הזה. לא תאבדו את עצמכם בעולם החיצוני, ולא תאבדו את עצמכם בתוך ראשכם. היו ממוקדים בגופכם ובמה שאתם עושים ברגע זה...".
"אל תתמקדו במאה דברים שתעשו או אולי תצטרכו לעשות בזמן כלשהו בעתיד, אלא בדבר אחד שאתם יכולים לעשות עכשיו. ודאו שאינכם מריצים 'סרטים בראש' ומשליכים את עצמכם אל העתיד, ובכך מאבדים את הרגע הזה."
אין לי ספק שנפשנו משפיעה באופן ישיר על מצב בריאותנו. יהיה זה טיפשי לבטל כלאחר יד כלים מהסוג המתואר לעיל. כלים אשר אינם דורשים מאמץ רב, אין להם תופעות לוואי וכל הנדרש לביצועם הוא מעט אמונה.
אל תטעו. אמנם מרבית החומר העוסק בתחום הרגעת הנפש הינו פילוסופי במידה כזו או אחרת, ואינו מתאים לעיכול עבור כל אחד (לא כל שכן, אנשים עם בעיות עיכול). גישה פרקטית יותר מצאתי בספר "המדריך לצוללן החופשי" ("Manual of Freediving")[iv].
צלילה חופשית היא ספורט בו הצוללן יורד למים ללא ציוד עזר לנשימה. ככל שהוא מצליח להחזיק את נשימתו מתחת למים כך יגיע לעומקים גדולים יותר. הספר מתאר טכניקות של יוגה ומדיטציה המסייעות להגיע להירגעות פיזית המרפה את השרירים בגופנו, לצד הירגעות מנטאלית המרגיעה את ומחשבותינו הנפש והמחשבה. הוכח כי טכניקות אלה מאפשרות לצוללן החופשי לצלול לעומקים גדולים יותר, תודות לצמצום חילוף החומרים בגוף, הפחתת קצב הלב והקטנת ה"עלות" של כל פעולה פיזית למינימום. הישג השיא בצלילה חופשית עומד כיום על עומק של יותר מ-
הטכניקות המסייעות לצוללן החופשי כוללות בין היתר תרגילי יוגה המתרכזים בנשימה, ומדיטציה בעזרת דמיון מודרך. טכניקות אלו עשויות לעזור בין היתר לחולי קרוהן וקוליטיס להתמודד בצורה טובה יותר עם המחלה, על-ידי הרגעת הלחץ והמתח שמצטברים מחיי היום-יום.
אני ממליץ בחום לכל חולה המעוניין להבריא, לא לוותר על התנסות באמצעים הנוגעים בהיבט הנפשי. איני מתכוון רק ל"רוחניים" שבינינו אלא גם ובמיוחד לקטני האמונה, המתייחסים לנושא בספקנות ובציניות. כמי שהיה שייך לקבוצת הספקנים, מי כמוני יודע ששינוי מחשבתי זה אינו פשוט כלל. נדרש מאמץ לא מבוטל להתנסות בצורה כנה בעזרת כלים אלו. ואולם כולכם תסכימו איתי לבטח, שציניות אינה תרופה. לא חייבים להפוך לנזירים בודהיסטים. אפשר להתחיל בקטן, בצעדים מדודים. בשילוב פעילויות מרגיעות שיאזנו את הפעילויות האינטנסיביות של "החיים האמיתיים". כך ניתן, עם הזמן, להגיע לשינוי מחשבתי חיובי ועמוק היכול לתרום לשיפור אמיתי במצב הבריאותי.
"אני מאמין שחיים פשוטים וחסרי יומרות טובים לכל אדם ומועילים לגוף ולנפש...", אלברט אינשטיין, "רעיונות ודעות" [v].
* "הנסיך" הינו אחד הספרים הפילוסופים המפורסמים מתקופת הרנסאנס, נכתב על ידי מקיאוולי עבור הנסיך אשר שלט בפירנצה במאה השש עשרה. הספר מכיל עצות לשליט כיצד יוכל לשמור ולנהל את שלטונו, בין היתר תוך ניתוח אופיו של האדם ובחינת סוגיות היסטוריותשונות.
** כָּרֶסֶת (צליאק, בלועזית: Coeliac או Celiac) היא מצב רפואי של רגישות לחלבון בשם גליאדין (Gliadin), המרכיב, יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין, את הגלוטן המצוי בדגנים מסוימים.
הטיפול היחיד המרפא לרוב את כל התסמינים (אך אינו מרפא את המחלה), הוא הימנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן - כל המזונות המכילים חיטה, שעורה ושיפון. ויקיפדיה:
* ויקיפדיה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.